המשבר בפקולטות למדעי הרוח

הסטודנט הישראלי, כך מסתבר, הוא ממש לא
פראיייר.

הפקולטות למנהל עסקים, כלכלה, ראיית
חשבון, משפטים ומדעים מדוייקים קורסות מעומס.

הסיבה לכך היא ברורה – הסטודנטים מוכנים
להשקיע ממיטב כספם וזמנם על מנת לרכוש לעצמם תואר שיסייע להם למצוא עבודה רווחית
ומכניסה בבוא היום, אולם מסרבים בתוקף להשקיע זמן ומאמצים על לימודים שלא יוליכו
אותם לשום משרה נחשקת.

זה מה שגרם למשבר חסר תקדים בחריפותו
בפקולטות למדעי הרוח.

כיתות הלימוד בפקולטות לספרות, שירה,
הגות ופילוסופיה ריקות מסטודנטים ונמצאות על סף סגירה כשרק אינפוזציה בדמות תקציב
ממשלתי באדיבות משלמי המיסים עדיין מצליחה להחזיק את האגפים הללו מעל קו המים.

מדינות אחרות בעולם כבר צלחו משבר דומה
והצליחו להחזיר עטרה ליושנה ולהחיות את הפקולטות אולם לצורך כך נדרש מהלך משולב של
האקמיה, הממשלה וארגוני המעסיקים.

בכתבה הבאה ננסה להביא בפניכם מספר
רעיונות שהצליחו במקומות אחרים ויכולים להצליח גם כאן.

מדיניות מימון ממשלתית

אם יש דבר שקשה לכל אזרח בר דעת להבין
זה מדוע תשלומי המס שלו מגיעים בחלקם למימון הכשרת בעלי תפקידים שאין דבר בינם
לבין הצלחת הכלכלה הישראלית או שהם אינם דרושים למשק.

מדוע אדם עובד נדרש לממן ממיסיו הכשרת
עורכי דין חדשים כאשר השוק מלא בהם לעייפה ותרומתם השולית למשק היא אפסית.

באמצעות העלאת שכר הלימוד למקצועות
שאינם חיוניים תוכל הממשלה לוסת את תפוסת הפקולטות.

מי שירצו להיות עורכי דין לענייני משפחה בירושלים יוכלו לעשות זאת
אם ישלמו על כך ממיטב כספם ואילו סטודנטים שמעוניינים להתמקצע דווקא במדעי הרוח
לטובת החברה בישראל יוכלו לעשות זאת ללא תשלום בעזרת מימון ממשלתי מלא.

מדינויות האקדמיה

ראשי האוניברסיטאות מקריבים את עתידם
הכלכלי של בוגרי כהפקולטות למדעי הרוח על מזבח החופש האקדמאי.

באמתלה של מצוינות אקדמית נמנעים ראשי
הסגל בפקולטות השונות מעריכת שינויים מינוריים בתוכנית הלימודים, באופן שאמנם יפגע
כמעה ב"טוהר" הלימודים בפקולטה, אך בד בבד יאפשר לבוגרי הפקולטות להשתלב
בשוק העבודה ולהצליח להתפרנס בכבוד אחרי שיגמרו את התואר שלהם.

לדוגמא, אם תלמידי מגמות הספרות והפרוזה
ילמדו מעט גם על נושאי שיווק לא יאונה להם כל רע אך הם ידעו כיצד לשווק בהצלחה את מרכולתם
הספרותית שעה שיגיעו לשוק העבודה הלאומי.

פרטים באתר jerusalemlaw.co.il